|
|
|
הטור שלי |
 |
"לא סוף העולם"
הבורסה נפלה, מדד ניקיי, מדד פוצ'י
המילים שאני משתמש בהם לאחרונה כאילו היו שלי תמיד, לקוחות משפות לא מוכרות, עולמות רחוקים – פתאום הן הפכו להיות מוכרות והיחידות שמאיישות את השיחה ומגדירות את עולמי ,
מגיע מותש מיום עמוס מתיישב לקרוא עיתון,
מתרווח בכורסא הקפה לידי, והכותרת זורקת אותי לעייפות מתעצמת
מדליק טלויזיה והכותרות זועקות על מה שנהרס, מה שאין, מה ששחור...
גובה הבורסה זהה למצב הרוח, לחוסר הוודאות ביחס למה ילד יום,
לא מקבל החלטות בעבודה, לא קונה כרטיסים לפסטיגל, ביטלתי את חופשת הסקי והתוכנית לרכישת דירה נראית כמו חלום לא רלוונטי, את יום ההולדת לאשתי כבר נחגוג בבית, ממילא לא בא לי לצאת, רוצה להשאר בכורסא לשמוע את מהדורת החדשות לראות מה עוד נפל ומה התרסק...
החוויה הזו אולי מוכרת גם לכם, תחושת הקפאון הכללית, הדכדוך שמחלחל אל היום יום, ההתלבטויות החדשות שנוספו לנו לפני שאנחנו שולפים את הארנק, נימת החרדה במקום העבודה,
תחושת הסטרס החדשה הזו שהפכה להיות לחלק בלתי נפרד מאיתנו, כמו נטל מורגש שעוטף אותך כמו שכבת עור נוספת בלתי ניתנת להסרה...
אבל כמו כותרת הטור הזה, זה לא סוף העולם, יש עוד אופצייה להסתכל על המצב הזה,
בואו נתחיל בלשנות את המילים שאנו משתמשים בהם,
כשמדברים על משבר כולנו חווים משבר, בציפייה להתרסקות אנחנו ומחשבותינו כבר בנפילה,
כשמובטח עתיד אפור וקודר מי אנחנו שנעז להיות אופטימיים,
כמו הראשון שמפהק בחדר ואנחנו כולנו מפהקים אחריו גם בלי שהיינו עייפים קודם...
כמו החזאי שחוזה לנו יום קר וגשום ואנחנו מלבישים את הילדים לגן עמוסי שכבות רק בכדי לפגוש יום שטוף שמש נעים וחם.
אז בואו נדבר על שינוי...לא משבר,
תאמינו לי ששינוי הוא קשה מספיק, אנחנו צריכים להערך למציאות אחרת,
לשנות כללי התנהגות, לחרוג מהרגלים שאימצנו לעצמנו,
אבל שחררו לרגע את המשבר, המשבר גורם לנו להתבצר במקלט של עצמנו, מהבונקר הזה לא ניתן ליצור, לא להערך וגם לא להתמודד ניתן רק להרכין ראש ולהמתין עד יעבור זעם,
הכניסה למצב משברי הופכת אותנו לפסיבים,
ההחלטה שיש להערך לשינוי יכולה להזמין אותנו ליצירה אקטיבית של מציאות חיינו המחודשת, היא משאירה אותנו עם מידה רבה יותר של שליטה על חיינו, היא מאפשרת לנו לבחור בין מספר אופציות, גם אם האופציות הצטמצמו, והיא מותירה לנו שווי וערך עצמי שאינו בהכרח נגזרת ישירה של מדד הדאו ג'ונס,
במציאות המשתנה חדשות לבקרים מזמינה אתכם לבחור את חלקת האלוהים הקטנה שלכם, את המקום בו אתם נותרים עצמאיים וחופשיים ממשבר, מקבלים החלטות, ניגשים באופן אקטיבי ויוזם למציאות חייכם, שומרים על זכות הבחירה עבור עצמכם, נושאים את ראשכם בגאווה מעל המים הסוערים ויודעים שהשינוי הזה כמו השינוי הבא יכול גם להביא הרבה למידה, קשיים ותסכול אבל גם רגעים טובים!
יש לד"ר סוס ספר ילדים בו הוא מספר על מקום מיוחד ומתסכל מאוד, המקום בו מחכים ומחכים בו מחכים שיקרו לנו דברים
המשבר הזה, מילה גדולה שבחרנו לתת לתקופה שיש בה המון שינויים, קצב מהיר, מהלך לא ברור, הרבה חרדה מלווה אי וודאות ותחושה שמחכים...
מחכים למצב הבורסה, מחכים לבשורת הנגיד , מחכים לבחירות באמריקה ולשער היציג
אבל מבט אחר על אותו משבר
יכול במהרה לשנות לו את השם
כי בכל מצב של המתנה חרדה וחוסר וודאות
מגולמת בעצם מתנה של הזדמנות
הזדמנות לשנות את מה שעד כה התעצלתי
לעשות שימוש מושכל במשאבים שלא ניצלתי
לחדש קשרים
להרים טלפון לאנשים שאליהם לא צלצלתי
עם מי מזמן רציתי לקבוע ועוד לא אכלתי
על מה העומס גרם לי לוותר
איזה מקום בארץ עוד רציתי לבקר
איזה יכולת יש בי כיום שתעזור לי להתעצם
נסו לגעת בהנאה שבהישתנות המתמדת
|
|
|
 |
|
IWMS מערכת ניהול תוכן